סגסוגת

סגסוגת, הידועה גם כמסג, היא תערובת של מתכות, או שילוב של שני מתכת עם יסוד כימי אחר (אחד או יותר), אשר בסיומו מופק חומר לא טהור, בעל מאפיינים של מתכת. ברוב המקרים התערובת מורכבת ממתכת אחת ראשית, המהווה את הבסיס העיקרי ליצירת החומר החדש.

השילוב בין היסודות נעשה באופן של התכה בחום גבוה, אשר יוצר חומר חדש. החומר המתקבל יהיה לרוב בעל מאפיינים ותכונות חדשות, אשר אינם מאפיינים את המתכת המקורית ממנה הוא מופק, כך שבמקרים רבים הוא נחשב לאיכותי יותר ומהווה גירסא משופרת של היסודות אשר מהן הוא מורכב. סגסוגות נפוצות הינן: פליז, פיוטר, פלדה, ברונזה, ארד וטיטניום.

סגסוגת מהווה אמצעי להפקה של מתכות חדשות בעלות מאפיינים ייחודיים, תוך שליטה בתכונותיהן לפי דרישה. על ידי שילוב בין מתכות לבין יסודות כימיים ושליטה במינון כל אחד מהחומרים, מתקבל חומר בעל תכונות של מתכת לצד יתרונות אחרים, בהתאם לצורך.

השימוש בסגסוגות כיום הינו מגוון במיוחד והן מהוות חלק משמעותי בענפים שונים – מתעשיית התכשיטים ועד שימושי תעשייה ובנייה, ענפי הרכב והאווירונאוטיקה, עולם הרפואה ותעשיית הנשק.  כך למשל, סגסוגות בולטות בענף התכשיטים הינן הזהב האדום, אשר מופק בעקבות התכה של זהב ונחושת, וכמובן הזהב הלבן אשר מתקבל בזכות שילוב של כסף וזהב.

בשימושים תעשייתיים ניתן לראות שימוש נרחב בפלדה, אשר נחשבת לאחת הסגסוגת הנפוצות ביותר כיום. הפלדה מתקבלת בעקבות שילוב של פחמן עם ברזל ולה תכונות של חוזק וקשיות לצד עמידות בפני קורוזיה. בתעשייה הרפואית, נעשה שימוש בסגסוגות רבות, בהן נפוצות סגסוגות אשר מופקות משילוב של טיטניום עם יסודות כימיים נוספים.

משילובים אלו מתקבלים חומרים המשמשים לייצור מכשור רפואי בזכות שילוב בין משקל נמוך לחוזק רב ויכולת עמידות גבוהה. כיום מהוות סגסוגות חלק חשוב ונכבד מכל תעשייה והן מהוות קרש קפיצה להתפתחות הטכנולוגיה בכל ענף.